<h1>מרדכי סימנים ז'—י'</h1>
<h2>דף ג.</h2>
תפלה קצרה [עי' בתוס'] אין זה הביננו דהא לקמן (דף ל.) בעי מה בין תפלה קצרה להביננו ומפרש לקמן דתפלה קצרה צרכי עמך מרובין וכו'. ומפני החשד זנות.
<h2>דף ה:</h2>
כל ימי הייתי מצטער [וכו'] ודוחק עצמי על תפלתי שתהא סמוך למטתי כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ולעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל כפרש"י ור"י פי' דשרי ללמוד קודם תפלה דלקמן [פ"ב] אמרי' (רבי יהודה) [רב] מקדים וקאי ומשי ידיה ומברך ומתני בפירקיה וקרי ק"ש כי מטי זמן ק"ש: צפון ודרום ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום ומפני שהשכינה במזרח או במערב צריך להסב דרך תשמיש לרוחות אחרים ודוקא כשישן עם אשתו משום גנאי כדמוכחי קראי: (אבא בנימין) [רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב"ל] אומר מנין שלא יתפלל ודבר חוצץ בינו ובין הכותל שנאמר ויסב חזקיהו פניו וגו' ודוקא דברים שאינם קבועים מפסיקים אבל הקבועים בבית הכנסת כגון שולחן או תיבה שלפני שליח צבור או בימה שקורין אלמבר"א אין מפסיקין וכן אדם ארוך אין מפסיק בפני קצר כדאמרינן בסוטה פ' אלו נאמרין (דף ל"ח) לענין ברכת כהנים פשיטא ארוכי באפי גוצי לא מפסקי: טורפין לו תפלתו פירש ר"ח דוקא בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדות ור"י היה מחמיר אף בבתי כנסיות שלנו והיה מאריך בתפלתו עד שיצאו כולם ואם בתוך כך היה שום אדם בא בבית הכנסת היה מעיין בספר עד שגמר תפלתו ונכון אף לנו להחמיר.
